<h1>חוקות הדיינים סימן קנ"ז</h1>
<h2>דף צט:</h2>
כשם שהקרקע נקנית בכסף או בשטר ובחזקה בכסף דכתיב [ירמיה ל"ב] שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום וכל זמן שמפרש הלוקח ואומר למוכר יקנה לי כספי בלא שטר ושלא תוכל לחזור בך ה"ז קנה בכסף לבד, בשטר דכתיב [שם] ואקח את ספר המקנה ודוקא בשטר מתנה אבל אם היה מוכר לו אותו הקרקע לא קנה אותו עד שיתן המעות משום דהמוכר לא גמר ומקנה עד שמקבל המעות בחזקה דכתיב [שם מ'] ושבו (בעירכם) [בעריכם] אשר תפסתם במה תפשתם בישיבה כי דרך הוא כשאדם קובע שם דירתו דנועל וגודר ופורץ וזו החזקה היא נעל או גדר או פרץ כל שהיא כמו שמפורש בקידושין בפ"ק [כ"ו ע"א] כך שכירות קרקע ג"כ נקנית לשוכר בכסף או בשטר או בחזקה משום דכיון שהשוכר נותן מעות למשכיר בשכירות הקרקע או שכתב לו שטר ומסרו בידו או שהחזיק בו שוב אין א' מהם יכול לחזור כך מפורש במציעא בפ' השואל [צ"ט ע"ב], וכתב הרמב"ן ז"ל בחי' בפ' חזקת הבתים שאם נעל וסתם ה"ז חזקה וכיון שכן אם מכר בית או שנתן במתנה או השכיר אם נעל ופתח קנה אותו בד"א כשהחזיק או שנעל ופתח בפני בעל הבית אבל שלא בפני בעל הבית צריך שיאמר לו חזק וקני ואח"כ אם החזיק בה קנה והמוכר את הבית או השכיר כיון שמסר לו את המפתח קנה והרי הוא כאלו א"ל חזק וקני דכשיחזיק בו קנה. וכתב הרב ז"ל דרבינו שמואל כתב בפרק חזקת הבתים דנעילת דלת אינה חזקה אלא א"כ עשה דלת ומנעול שדבריו ודאי אינם נראים בדין זה והביא ראיה לדבריו שנעילת דלת הוא חזקה ממסכת גיטין פ' הזורק [ע"ז ע"ב].
